א. תיקונים בפקודת מס הכנסה
- שינוי מדרגות מס הכנסה– מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה, כך שהחל משנת המס 2017 יופחת שיעור המס במדרגות ההכנסה הנמוכות, אך יועלה שיעור המס על הכנסות של בני המעמד הבינוני והגבוה.
מוצע, כי שיעורי המס על הכנסות יחיד, יעמדו על השיעורים הבאים:
מ- 223,200 ₪ הראשונים – 31%.
מ- 223,201 ₪ ועד 496,920 ₪ - 34.5%.
על כל שקל נוסף – 47%.
שיעורי המס על הכנסה חייבת מיגיעה אישית (משכורת, מעסק, ממשלח יד וכו') יהיו:
מ- 72,000 ₪ - 10%.
מ- 72,001 ₪ ועד 115,200 ₪ - 14%.
מ- 115,201 ₪ ועד 172,200 ₪ - 21%.
מ- 172,201 ₪ ועד 223,200 ₪ - 31%.
- הגדלת שיעור "מס יסף" - מוצע, כי יחיד אשר הכנסתו החייבת תעלה על 639,996 ₪ (במקום, 803,520 ₪ עד כה), יהיה חייב במס נוסף על כל שקל נוסף, בשיעור של 3%(במקום מס יסף של 2% עד כה).
- שינוי שיעור מס החברות - מוצע, להפחית החל משנת 2017 את מס החברות לשיעור 24% ובשנת 2018 לשיעור של 23% (במקום 25% כיום).
- חברות ארנק – מוצע, לקבוע כי הכנסה החייבת של חברת מעטים, הנובעת מפעילותו של יחיד, המחזיק במישרין או בעקיפין, לרבות באמצעות קרוב, במניותיה, תיחשב כהכנסתו של היחיד מיגיעה אישית, ובהתקיים התנאים הבאים:
- הכנסת החברה נובעת מפעילות היחיד כנושא משרה בחבר בני אדם אחר.
- הכנסת החברה נובעת מפעילות היחיד עבור אדם אחר, ומתקיימים ביניהם יחסי עובד - מעביד.
- הכנסת החברה נובעת ממשלח יד מיוחד ולפחות מחצית מהכנסותיה, נובעות משירות הניתן לאדם אחד או "קרוב" כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה. (רלבנטי לבעלי מקצועות חופשיים הפועלים כחברה הנותנת שירותים ללקוח מרכזי אחד).
- מיסוי משיכות בעלים - משיכת כספים מוגדרת על ידי בעלי המניות כ"הלוואה" שתוחזר לחברה בבוא היום או לאורך תקופה ארוכה. מוצע לקבוע, כי משיכת כספים, לרבות שווי כסף, על ידי בעל מניות מחברה שבבעלותו, שלא הוחזרה לחברה עד שלושה חודשים לפני תום שנת המס, תחשב כמשכורת או דיבידנד לפי העניין.
- מיסוי רווחים לא מחולקים - מוצע, לתת סמכות למנהל לחייב חלוקת דיבידנדים מרווחים לא מחולקים, בין שהם נובעים מהכנסות חייבות במס ובין שהן פטורות ממס, לרבות משבח מקרקעין, אשר נצברו מיום התאגדותה ועד לתום שנת מס פלונית, בניכוי המס החל עליה ובניכוי דיבידנדים שחולקו ממנה ובלבד שסכום הרווחים לא יעלה על סכום הרווחים המותרים לחלוקה לפי מבחני כושר הפירעון בחוק החברות.
- הוספת חזקות לקביעת חברה "תושבת ישראל"- מוצע, לקבוע חזקות ניתנות לסתירה, לפיהן יראו "שליטה וניהול" מישראל על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל, אם תושבי ישראל הם בעלי שליטה בה, או נהנים או זכאים ל- 50% או יותר מהכנסותיה או רווחיה, במישרין או בעקיפין, ושיעור המס הסופי המתחייב על כלל רווחיה אם לא רואים בה תושב ישראל הוא 15% או פחות והתקיים אחד מאלה:
א. חבר בני האדם הוא תושב מדינה שבינה לבין ישראל אין אמנת מס.
ב. המדינה בה הוא תושב, היא מדינה אשר אינה מחילה מס על הכנסות אשר הופקו
מחוץ לה.
בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 131 לפקודה ולקבוע חובת דיווח על חבר בני אדם הנוקט בעמדה
לפיה החזקות כאמור אינן חלות עליו.
- ביטול הפטור מדיווח ל-"עולה חדש ול- "תושב חוזר ותיק" - מוצע, לבטל את הפטור מדיווח החל על "תושב חוזר ותיק" ועל "עולה חדש" למשך עשר שנים מיום ההגעה לישראל (כך שהם יחויבו לדווח על הכנסותיהם מחו"ל מיד משנת הגעתם לישראל).
- חיוב קבוצת חברות בינלאומית בדיווח למס בישראל- מוצע, לעדכן את דרישות התיעוד במחירי העברה, כך שהמסמכים והנתונים שידרשו יהיו גם לעניין צדדים קשורים בקבוצה רב לאומית. בנוסף, מוצע לחייב קבוצה רב לאומית אשר חברת האם שלה, או חברה אחרת - שהוגדרה לעניין זה, יושבת בישראל, להגיש דוח שנתי הכולל נתונים כספיים ועסקיים על כלל הישויות בקבוצה הרב לאומית (כלומר מדובר בדיווח על כלל פעילות הקבוצה בכל עולם).
- הפחתת "נכס לא מוחשי"- מוצע, לקבוע כי נכס בלתי מוחשי יופחת לתקופה של 20 שנים, אם לא ניתן היה לקבוע תקופה אחרת בה ניתן היה לעשות בו שימוש, בהתאם לזכויות רשומות או זכויות חוזיות אשר היו לבעל הנכס.
כמו כן, מקום בו נרכשת פעילות עסקית מוצע לקבוע שיעור פחת אחיד לכלל הנכסים שאינם
נכסים מוחשיים.
(כיום, מוניטין מופחת על פני 10 שנים).
- הכרה בהוצאות מימון על נכסים - סעיף 17(1) לפקודה קובע, כי הוצאות ריבית והפרשי הצמדה מותרים בניכוי, אם הם השתלמו על נכס ששימש בייצור הכנסה. ואולם קיים קושי רב לקבוע האם הוצאות כאמור השתלמו על נכס ששימש בייצור הכנסה או על נכס שלא שימש בייצור הכנסה, וזאת בשל הקושי לייחס את מקורותיו של הנישום לפעילותו ונכסיו השונים. לכן, מוצע לקבוע נוסחה מוחלטת להכרה בהוצאות המימון לפי הרכב הנכסים במאזן (אך ללא קשר ישיר לסכומי ההכנסות הנובעות מהם).
- מתן פטור ממס ל-"תושב חוץ" המשלם גם בחו"ל - סעיף 16א לפקודה קובע, כי שר האוצר רשאי להורות על החזרת מס, לתושב חוץ אם סכום המס שאותו אדם שילם בישראל עולה על הסכום שהותר לו, בגלל תשלום זה, בארץ מושבו הקבוע כזיכוי מן המס שחל באותה ארץ על הכנסתו שהושגה או שנקבעה בישראל. מוצע, לפשט את הוראת הסעיף ולהוסיף אפשרות להקלה באמצעות פטור, כאשר תושב החוץ טרם שילם את המס.
- קביעת חזקה כי הכנסות מסוימות ייחשבו כהכנסה פסיבית בחברה נשלטת זרה (חנ"ז)
על פי סעיף 75 ב(ב) לפקודה בעל שליטה בחברה נשלטת זרה שיש לה רווחים שלא שולמו, יראו אותו כאילו קיבל כדיבידנד את חלקו היחסי באותם רווחים. לעניין זה נקבע, כי "רווחים שלא שולמו" הם רווחים שמקורם בהכנסה פסיבית שהופקה בשנת המס אשר לא שולמו לבעלי הזכויות בה במהלך אותה שנה. ואולם לעניין "הכנסה פסיבית" נקבע כי היא אינה כוללת הכנסה אשר אילו הופקה או נצמחה בישראל הייתה נחשבת לפי דיני המס בישראל כהכנסה מעסק או ממשלח יד. הניסיון הנצבר מלמד שנישומים רבים מסווגים את הכנסת החברה מריבית, הפרשי הצמדה, תמלוגים ודמי שכירות כהכנסה מעסק על אף שמדובר בהכנסה אשר באופן מהותי היא הכנסה פסיבית.
מוצע, לקבוע חזקה הניתנת לסתירה לפיה יראו לעניין זה הכנסה מריבית, הפרשי הצמדה,
תמלוגים ודמי שכירות כהכנסה פסיבית, אף אם הייתה מעסק.
- כספי פיצויים- מוצע לקבוע כי הפקדות מעסיק לקופת גמל לקצבה בשל רכיב פיצויי פיטורים לא יוכרו כהוצאה, אלא אם ישלם העובד מס בגינן, לגבי הפקדה העולה על שלוש פעמים השכר הממוצע במשק.
על הפקדות לקופת גמל לקצבה או לקופה אישית לפיצויים בשל רכיב הפיצויים לגבי חלק
השכר שעולה על שלוש פעמים השכר הממוצע, יחולו כללי המשיכה של כספי הפיצויים;
נמשכו הכספים שלא כקצבה, יחויבו במס רווחי הון בלבד.
- מיסוי חברי קיבוץ- שיטת המס לגבי קיבוץ השיתופי מבוססת על שני שלבים:
(1) חישוב ההכנסה החייבת של הקיבוץ כישות עצמאית ככל חבר - בני אדם אחר. הכנסה זו
כוללת את הכנסות המשק מן הענפים השונים הקיימים בקיבוץ, לרבות - הכנסות חברים
העובדים מחוץ למשק והפחתת שוויה של אספקת המחיה שסיפק הקיבוץ לחברים.
(2) ההכנסה החייבת של הקיבוץ מחולקת באופן רעיוני בין חברי הקיבוץ ועל כל חלק של
הכנסה מבוצע חישוב מס תיאורטי לפי שיעורי המס, זיכויים וניכויים אישיים החלים על
יחידים.
חובת תשלום המס מוטלת על הקיבוץ עצמו. שיטת החיוב בדמי ביטוח לאומי מבוססת על
חלוקת הוצאות המחייה ושוויין של שאר ההטבות שנתן הקיבוץ לחבריו במספר חברי
הקיבוץ.
מוצע, לתקן את אופן המיסוי של הקיבוץ, כך שתעשה הבחנה בין הקיבוץ השיתופי לבין קיבוץ מתחדש. אופן המיסוי יהיה בדומה לנישומים רגילים. בהתאם יקבע כי הכנסות החברים בקיבוץ המתחדש יחושבו לעניין שיעור המס המתחייב, כהכנסות החבר לכל דבר ועניין ואילו הכנסות הקיבוץ מהנכסים המשותפים יחויבו במס בהתאם לשיעורי המס החלים על כל אחד מחבריו. כאשר לעניין זה מיוחסים הנכסים לכל אחד מהחברים בהתאם לזכויותיהם ברווחים, זאת בדומה לשותפות.
- קביעת שווי מלאי יהלומים לפי עלות בלבד - בתחום היהלומים ישנו קושי רב לאמוד את שווי השוק של מלאי היהלומים. מוצע, לקבוע כי הערכת המלאי בתחום היהלומים תבוצע על פי עלות בלבד.
- המצאה באמצעות דואר אלקטרוני - מוצע, לאפשר לרשות המסים לשלוח דברי דואר לנישומים, בכפוף להסכמתם, באמצעות דואר אלקטרוני ולקבוע חזקת מסירה לגבי דברי דואר שנשלחו בדרך זו.
ב. תיקונים בחוק מיסוי מקרקעין
- מסלול 20% מס שבח על דירת מגורים מזכה - על מנת לפשט את ההליכים של ההצהרות בהם נדרשים המוכר והקונה בעסקת מכר וכדי לפשט את הליכי חישוב השבח, מוצע לתקן את חוק מיסוי מקרקעין כך שבמכירת דירת מגורים, יוכל המוכר לבחור בין מיסוי השבח במתכונת הרגילה הקבועה בחוק, לבין תשלום מס סופי בגובה 20% מהתמורה, ללא ניכויים, קיזוזים או זיכויים (לדעתנו, מדובר בשיעור מס גבוה מאד ביחס לעובדה שלא נתבעות הוצאות הרכישה וההשבחה של הדירה).
- מס מיוחד על ריבוי דירות – מוצע, להטיל מס על בעלי דירות המחזיקים בשלוש דירות ומעלה. תוטל חבות מס על המחזיקים החל מהדירה השלישית ואילך בשיעור של 1% משווי הדירה השלישית ואילך, בהתאם לאומדן שתערוך המדינה, על בסיס שווי למטר מגורים לכל אזור כהגדרתו בטבלת האזורים הסטטיסטיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובלבד שסכום המס לא יעלה על 1,500 ש"ח לחודש.
על שתי דירות מתוך סך הדירות של בעל הנכסים לא יוטל המס. בעל הדירות יהיה רשאי לבחור
אילו מהדירות שבבעלותו ייחשבו כדירה השלישית ומעלה לצורך הטלת המס. לא הודיע בעל
דירות לרשות המסים על הדירות שבכוונתו להחשיבן כדירה השלישית ומעלה, יוטל המס על
הדירות שלהנחת רשות המסים הן הדירות הזולות ביותר שבבעלותו.
לעניין בעלות על הנכסים מוצע להגדיר כי יראו בעלים ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע
בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים למעט ילדים נשואים – כבעלים אחד.
בהחלטה זו – "בעלות" – לרבות מי שחלקו בדירה עולה על 33% ודירת מגורים בבעלות איגוד
למעט מלאי.
(מדובר למעשה במס רכוש וכמות, במקום מס לפי גובה ההכנסות מהשכרה. בעל שלוש דירות קטנות בערד
שהכנסותיו מהשכרה נמוכות ישלם מס זה, אך לא בעל דירה אחת גדולה באזור המרכז שהכנסותיו מהשכרה
גבוהות בהרבה).
ג. תיקונים בחוק מס ערך מוסף
- הכללת מכר מקרקעין בהגדרת "עסקת אקראי" - מוצע, להכליל גם עסקאות חד-פעמיות במקרקעין, בין מי שאינם עוסקים או מלכ"רים בהגדרת "עסקת אקראי" בחוק מס ערך מוסף (כך שגם עסקאות חד-פעמיות בין אנשים פרטיים, עלולות להיות חייבות במע"מ).
- ביטול האפשרות ל-"איחוד עוסקים"- סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף קובע את סמכותו של מנהל רשות המסים להתיר רישומם של עוסקים כ"איחוד עוסקים". בהתאם, עוסקים הרשומים באיחוד יגישו דו"ח תקופתי אחד על כל עסקאותיהם, אשר לא יכלול את העסקאות הפנימיות שעשו בינם לבין עצמם, אלא רק את העסקאות אשר בוצעו עם גורמים חיצוניים. מבנה דיווח זה מקשה מאד על ביצוע הליכי ביקורת של רשות המיסים בקרב עוסקים הרשומים כאיחוד עוסקים, זאת בשל העובדה שניתוח מצב החשבון של עוסקים הרשומים במסגרת האיחוד אינו משקף באופן נאות את הערך המוסף של כל עוסק שנרשם.
לאור האמור מוצע, לבטל בחוק מס ערך מוסף את רישומם של עוסקים במסגרת איחוד עוסקים,
החל משנת 2017.
ד. תיקונים בחוק הביטוח הלאומי
- גביית חובות דמי ביטוח של חברה מבעלי המניות שלה – מוצע, לקבוע כי ניתן להרים את מסך ההתאגדות בכל הנוגע לגביית חוב דמי ביטוח וזאת בלא צורך לפנות לערכאות משפטיות. יראו נכסיה של חברה בעלת חוב דמי ביטוח שהתפרקה או הפסיקה פעילותה, כאילו הועברו לבעלי השליטה בחברה ללא תמורה, וניתן לגבות מהם את חובה. הגבייה ממי שהועברו אליו הנכסים או הפעילות כאמור לעיל תהיה עד שווי הנכסים או הפעילות שהועברו אליו ללא תמורה, או עד ההפרש בין התמורה החלקית ששילם לבין שוויים.
- עיקולי כלי רכב ברשות הרבים – מוצע, לקבוע סמכות לעקל רכבי חייבים המצויים ברשות הרבים, מכוח פקודת המסים (גבייה). על פי התיקון יוסמך המוסד בחוק לתפוס את רכב החייב, אף אם הוא חונה ברשות הרבים, וזאת בכפוף למספר תנאים.
- ביטול "ועדות שומה" – מוצע, לאפשר למבוטחים זכות השגה על קביעת דמי ביטוח של פקיד גביה ראשי, בפני פקיד גביה להשגה, בדומה למנגנון הנהוג בעניין זה לפי פקודת מס הכנסה, תוך שימת לב לכך שמי שערך את קביעת דמי הביטוח לא יידון בהשגה עליה וכי הפקידים שיעסקו בהשגות על החלטות של פקיד גביה ראשי יהיו הפקידים בדרגה הגבוהה ביותר בסניף המוסד הרלוונטי.
ערעור בזכות על החלטת פקיד גביה להשגה יוגש לבית הדין האזורי לעבודה.
- מיסוי חברי קיבוץ (תשלום דמי ביטוח וזכאות לגמלאות עבור המוסד לביטוח לאומי) - התיקון המוצע בפקודת מס הכנסה (ראו לעיל) אינו משנה ממעמדם של חברי הקיבוץ השיתופי לרבות – המושב השיתופי, ואילו חברי הקיבוץ המתחדש ייחשבו כמבוטחים בהתאם למעמדם ועיסוקם (שכיר, עצמאי ולא עובד) הן באשר לגביית דמי ביטוח והן באשר לזכאותם לגמלאות. זאת, למעט גמלת הבטחת הכנסה.
