להיות או לא להיות: יחיד או חברה?

בחוק תוכנית החירום הכלכלית הוכנסו תיקונים שמהווים מעין רפורמה בחוק הביטוח הלאומי. השאלה האם להיות או לא להיות, עצמאי או חברה בע"מ, מלווה נישומים רבים בישראל, אשר שוקלים את השאלה בדבר כדאיות הקמת חברה ולא להסתפק במעמד של שכיר או עצמאי. השיקולים הם שיקולי מיסוי, שיקולי אחריות מוגבלת, שיקולים של דיני עבודה, שיקולי עלויות ושיקולים נוספים, שעליהם נעמוד בהמשך.
עקרונות הבסיס להחלטה
רשימה זו באה לפרט מספר כללי אצבע, לפיהם יחליט נישום האם כדאי לו להקים חברה או לחילופין באם עדיף לו לספק את השירותים בעצמו כעצמאי, או כעובד שכיר. בהקשר זה ניתן למנות מספר עקרונות בסיס, לפיהם יעדיף מנהל שכיר או עצמאי להתאגד כחברה:
א. שיעור מס חברות קבוע של 36% על רווחי חברה, לעומת שיעורי מס שוליים על היחיד שיכולים להגיע יחד עם ביטוח לאומי ומס בריאות (וכולל היטל על הכנסות גבוהות) לכדי 63% מהרווחים (אין ביטוח לאומי על רווחיה של חברה).
ב. ביטוח לאומי אינו מוטל על הכנסות מדיבידנד והכנסות פסיביות אחרות, כל עוד הכנסותיו של הנישום מיגיעה אישית (הכנסה ממשכורת או משלח יד) עלו בשקל אחד על הכנסותיו הפסיביות באותה שנה.
ג. האחריות המוגבלת של החברה.
עקרונות בסיס אלה, יחד עם שיקולים נוספים שיידונו בהמשך, ינחו אותנו בשאלה האם להיות או לא להיות: עצמאי או חברה בע"מ.
שיקולי מס הכנסה בהשוואה בין עצמאי או חברה בע"מ
כפי שצוין, היתרון הפיסקלי העיקרי אצל חברה, הוא שיעור מס של 36% לעומת שיעורי מס שולי של עד 63% (לרבות ביטוח לאומי ומס בריאות והיטל על הכנסות גבוהות) החלים על היחיד.
הקמת חברה מאפשרת תכנון צורת משיכת הרווחים על-ידי בעל השליטה, בדרך של משיכת משכורת בכדי ליהנות ממדרגות המס הנמוכות ומנקודות הזיכוי שמהם נהנה רק יחיד. דרך נוספת, חלופית או מקבילה, היא משיכת רווחים בדרך של משיכת דיבידנד. שיעור המס האפקטיבי הוא 52% (המחושב לפי שיעור מס של 36% על החברה ועוד 25% על היתרה).

שיקולי ביטוח לאומי וביטוח בריאות בהשוואה בין עצמאי וחברה
כאמור לעיל, לא מוטל ביטוח לאומי על רווחיה של חברה.
במידה שהיחיד יקבל משכורת מהחברה, תחויב המשכורת בביטוח לאומי.
דיבידנד או הכנסות פסיביות נוספות, כגון הפרשי הצמדה וריבית על הלוואת בעלים שמקבל יחיד מהחברה, אינם מחויבים בביטוח לאומי ומס בריאות, וזאת כל עוד סכום הדיבידנד או ההכנסה הפסיבית האחרת שיש לו, אינם שווים או עולים על משכורתו. כדאי לציין כי במישור התייחסות זה, יש לקחת בחשבון את ההכנסות מיגיעה אישית, לעומת ההכנסות הפסיביות, מכל מקור המצוין בסעיף 2 לפקודה, בין אם הוא נובע מהחברה ובין אם הוא נובע ממקור עצמאי אחר.
מכאן עולה כי שימוש בחברה יכול בהחלט להוביל לחיסכון בביטוח לאומי ומס בריאות, במידה שהיחיד יקבל משכורת בסך של קצת מעבר למחצית הכנסותיו ממשכורת, ודיבידנד בסך של קצת פחות ממחצית סך הכנסותיו בשנה. על המשכורת ישולם ביטוח לאומי ועל הדיבידנד לא.
חשוב לזכור כי נכון להיום (לאחר חקיקת חוק תוכנית החירום הכלכלית), בוטלה התקרה לתשלומי הביטוח הלאומי. בעוד שעד יוני 2002 היתה תקרת הכנסה חייבת בביטוח לאומי בגובה של 5 פעמים גובה השכר הממוצע במשק לחודש, דהיינו 34,820 שקל לחודש, הרי שמחודש יולי 2002, השכירים והעצמאיים משלמים ביטוח לאומי ומס בריאות בגובה כולל של כ- 15% (כולל חלק המעביד) על כל הכנסתם. יתרה מזו: בוטלה גם המדרגה לתשלום דמי ביטוח מופחתים, שהיתה על הכנסה של עצמאי בגובה של פי 4 מהשכר הממוצע, עד פי חמישה מהשכר הממוצע. זאת ועוד, שיעור דמי הביטוח לעצמאיים ולמעסיקים עלה ב- 1%.
כאמור, רווחי חברה וכן דיבידנד בגובה הנמוך מהמשכורת הנמשכת, פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. עוד נציין, כי ניתן ליצור תכנוני מס לפיהם התנאי של יחס גובה השכר שימשך מהחברה לגובה הדיבידנד הנמשך יתבטל. תכנון מס כזה יגרום לחיסכון משמעותי נוסף, על ידי אי תשלומם של דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות, ולהעדפה נוספת של חברה לעומת יחיד.
נקודת האיזון הקובעת לקבלת ההחלטה
ככלל אצבע ראשון, יש להשוות את הוצאות הקמת וניהול החברה (לרבות הוצאות בגין ייסוד החברה, רו"ח ועו"ד, הנהלת חשבונות בשיטה הכפולה וכיוצ"ב) הוצאות שמסתכמות בסכומים של עד כ- 25,000 ש"ח בשנה (לחברה בהיקף פעילות קטן), בניכוי עלות הניהול הנוכחית של עסק עצמאי . מול חיסכון מס של כ- 11% (63% מס מרבי על יחיד, לעומת 52% מס על משיכה מחברה). זאת, בהנחה שכמחצית הרווחים יימשכו כמשכורת וכמחציתם (פחות 1 שקל) ימשכו כדיבידנד (חיסכון בביטוח לאומי ומס בריאות שאינם חלים על דיבידנד).
רק אם החיסכון במס עולה על תוספת ההוצאה הנדרשת לניהול חברה כאמור, כדאי להתאגד לחברה, כשמדובר בשיקולי מס. משקלול הגורמים לעיל, ובהנחה שהנישום צורך את כל הכנסותיו, הרי שנקודת האיזון עומדת על רווחים בסך של כ- 300,000 ₪ לשנה. מתחת להכנסה זו אנו לא רואים יתרון מוחשי וייתכן גם חיסרון בהקמת חברה (בכפוף לכללי האצבע שצוינו).

כללי אצבע לתנודות נקודת האיזון
לאור האמור לעיל ניתן להגיע למספר כללי אצבע:
1. במידה שבכוונת הנישום למשוך את כל הרווחים אליו, הרי שהכלל הראשון הוא שיש לחשוב על הקמת חברה רק אם הרווחים (הכנסות חייבות במס (עולים על 300,000 ש"ח בשנה.
2. במידה שניתן להשאיר חלק מהרווחים בחברה, כגון לצורך השקעות חוזרות בעסק, הגדלת מלאי, רכישת רכב פרטי וכו`, הרי מכיוון שעל רווחים לא מחולקים חל שיעור מס של 36% בלבד, ההתאגדות כחברה תיצור יתרון מס משמעותי של כ- 27% לעומת רווחי יחיד שכיר או עצמאי, החייבים במס מלא ובדמי ביטוח על כל הרווחים (63% מס אפקטיבי כולל היטל על הכנסות גבוהות בשיעור של 0.5%, לעומת שיעור מס של 36% על חברה).
3. אדם שכבר מנהל עסקו כעצמאי וחייב בהנהלת חשבונות בשיטה הכפולה מכוח הוראות ניהול ספרי חשבונות (בנותן שירותים, מחזור עסקי כולל מע"מ העולה על סך של כ- 1.55 מיליון ש"ח בשנה, וביצרנים סיטונאים וקמעוניים מחזור עסקי כולל מע"מ העולה על סך כ- 2.75 מיליון ש"ח בשנה), ממילא נושא במרבית ההוצאה של ניהול הנהלת חשבונות בשיטה הכפולה ובדרך-כלל גם בהוצאת רו"ח, ועל כן כדאי לו להתאגד בחברה בע"מ וליהנות מיתרונות המס שלה ללא תוספת הוצאה משמעותית.
4. שכיר שמתאגד כחברה בע"מ, יוכל לתבוע חלק מההוצאות שיש לו כיום ואשר כשכיר אין הוא יכול או טורח לתבוע אותם. המדובר בהוצאות כגון הוצאות חלקיות של אחזקת הבית, נסיעות לחו"ל, אחזקת רכב, השתלמויות מקצועיות, אחזקת מחשב ואינטרנט ועוד.
5. קיום הפסדים מעסקים אחרים, או הפסדים משנים קודמות, יגרום להעדפת הפעילות כיחיד לשם אפשרויות קיזוז הפסדים נוחות יותר. מאידך, רכישת חברה שיש בה הפסדים יכולה לאפשר קיזוזם מרווחים בעתיד.
6. בעקבות הרפורמה, הופחת מס רווח ההון ומס השבח ל- 25% בלבד ליחיד ולחברה. אולם, משיכת רווחי הון כדיבידנד על-ידי בעלי החברה, תחויב במס נוסף של 25% על היתרה, כלומר, מס כולל של 43.75%, לעומת יחיד שלגביו שיעור מס רווח ההון של 25% הינו סופי (ניתן ליצור תכנון מס לעניין זה, על ידי שימוש ב"חברה שקופה" לפי הוראות הרפורמה במיסוי ישיר שאושרה לאחרונה).
7. מיסוי מופחת על רווחי הון מניירות ערך שנסחרים בישראל, על-ידי יחידים, בשיעור של עד 15%, לעומת שיעור של 36% על רווחי הון כאלו, באמצעות חברה הכפופה לסעיף 6 לחוק התיאומים בשל אינפלציה, שמשמעותו מס אפקטיבי בשיעור של 52% על בעל מניות בחברה. אולם, נציין כי ניתן ליצור חברות שאינן כפופות לחוק התיאומים בתנאים מסוימים.
8. חשוב תמיד לזכור שאין מדובר בחישוב מדויק, אלא חישוב התלוי בגורמים רבים, כדוגמת מספר נקודות הזיכוי, גובה המשיכות מהחברה ומדרגות המס השולי המשתנות מדי שנה (משנת 2003 ועד שנת 2008 יקטן נטל המס על יחיד לפי הרפורמה במיסוי ישיר).
9. עוד יש להביא בחשבון הבדלי מיסוי לגבי תשלומים לקרן השתלמות, קופת גמל, ביטוח מנהלים, הכרה בהוצאות של חברה לעומת יחיד, שאפשרות למשוך פיצויי פיטורים בפטור ממס וכיוצ"ב, שיש גם בהם כדי להשפיע על מיקומה של נקודת האיזון שחושבה לעיל.
שיקולים שאינם כספיים בהחלטה האם להתאגד כחברה בע"מ
בנוסף לשיקולים הכספיים הישירים, קיימים שיקולים נוספים לגבי ההחלטה האם להיות או לא להיות, עצמאי או חברה בע"מ:
1. שכיר ששוקל לתת שרותיו כחברה בע"מ, ישקול האם הוא מוכן לוותר על תחולת דיני העבודה עליו. במיוחד אם אין המדובר בבעל שליטה.
2. לעסק ולנותן שירותים בענפים שמצויים בסיכון גבוה, כדאי - ללא קשר לשיקולי מס - להתאגד כחברה בע"מ, בכדי ליהנות מהאחריות המוגבלת של בעלי מניות בחברה בע"מ.
3. חברה בע"מ דורשת ניהול אדמיניסטרטיבי וחובות דיווח ובקרה, שעולים בהרבה על הדיווח הנדרש מעצמאי, מה שמכביד לעיתים על הפעילות השוטפת.
4. אדם מן היישוב סבור (ולא תמיד בצדק) כי חברה בע"מ הוא מוסד מכובד ובעל תדמית עדיפה על עצמאי קטן.
5. בעיסוקים מסוימים קיימת לעיתים חובה או מקובל לפעול כיחיד. בעיסוקים אחרים קיימת חובה לפעול כחברה.
6. בהתאגדות של מספר יחידים, עדיפה חברה בע"מ שההוראות לפעילותה מוכתבות בתקנון החברה ובחוק החברות, לעומת שותפות שאין פעילותה מוסדרת בחוק מפורט. מניות חברה ניתנות להעברה ולהורשה בקלות יחסית, לעומת העברה או הורשה של חלקים בשותפות (שלעיתים כלל אינה אפשרית כלל). בנוסף, בשותפות שבה יש יותר משותף כללי אחד, יכולים להיווצר חילוקי דעות בהפעלה ואחריות הדדית אישית, שאינם נוצרים בחברה בע"מ בדרך-כלל.

מסקנות לסיום
העצמאים צריכים לשקול כדאיות של הפעלת העסק כחברה, כאשר הם מנהלים הנהלת חשבונות בשיטה הכפולה בעסק ואז אין להם תוספת עלות בגין המעבר לפעילות כחברה, או כאשר רווחיהם עולים על 300,000 לשנה (כ- 25,000 ש"ח בחודש). הכל בכפוף לשיקולים השונים הנוספים כפי שהובאו מעלה.
לגבי שכיר שאינו בעל שליטה, בכפוף להמרת מלוא עלויות המעביד לתשלום בגין שירותים, נקודת האיזון גבוהה יותר בשל הצורך לממן את מלוא עלויות ניהול חברה. תוספת העלות אינה מוערכת ביותר מ- 10% עד 20%, מעל נקודת האיזון של עצמאי. כלומר, לשכיר כדאי להתאגד כחברה בע"מ כאשר שכרו ברוטו (לפני תוספת עלויות מעביד) הינו בסך של כ- 350,000 ש"ח לשנה (כ- 30,000 ש"ח לחודש).
אפשרות משולבת שנוספה בעקבות הרפורמה שאושרה לאחרונה בכנסת, הנה הקמת "חברה שקופה", אשר מהווה פתרון למתן הגנה של אחריות מוגבלת לפעילות העסקית, אך שיעורי מס ההכנסה על רווחיה הנם כשל יחיד. חברה שקופה נהנית עדיין מיתרון מס בולט, באשר רווחיה שטרם נמשכו פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. יתרון נוסף הינו בשיעור מס מופחת סופי על רווחי הון של 25% ולא 43.75% בחברה רגילה.